הדרה של נשים ותרבות שוליים בוויקיפדיה/אוהד קרני
מתוך דבריו של
קרני בכנס "האינטרנט כפלטפורמה למהפכה פמיניסטית חברתית" 14/6/2009 שיזמה וארגנה שלומית ליר
במשך שנים כתבתי בויקיפדיה
עשרות ערכים וערכתי מאות נוספים. זאת, עד אשר מרוב תסכול מן ההתנהלות של הגרסה העברית של האנציקלופדיה
המקוונת, נגמלתי מההרגל האלטרואיסטי הזה.
לשם הבהרה אומר שיש לי כבוד רב והערכה למיזם האנציקלופדיה החינמית. ויקיפדיה מנגישה ידע
לציבור הרחב ומקדמת את הרעיון האצילי שהידע האנושי שייך לנחלת הכלל (commons), כלומר
לכולנו, ללא זכויות יוצרים או גבולות. ויקיפדיה פורצת
דרך במובן שהיא מושתת על היפוך הטרגדיה של נחלת הכלל,
כלומר יצירת מצב שבו המבקרים בנחלת הכלל הוירטואלית לא מנצלים אותה לטובתם האישית תוך דלדול משאביה, אלא דווקא משפרים
אותה באופן מתמיד. במובן זה ויקיפדיה הינה באמת ובתמים מודל מהפכני שיש ללמוד ממנו רבות.
יחד עם זאת, במקרים רבים נכשלת ויקיפדה במשימתה ומגלה חוסר סובלנות כלפי המיעוט, הזר
והשונה. עבור מי שאינו מכיר את תהליך
העבודה וקבלת ההחלטות במיזם – כל גולש רשאי לערוך
וליצור ערכים בוויקיפדיה. במקרה של מחלוקת סביב
כל נושא שהוא, הקהילה הפעילה במיזם באופן
קבוע היא זו המחליטה בהצבעה דמוקרטית אלו ערכים ועריכות הינם לגיטימים
ואלו לא. העורכים מבוקרים על ידי כמה
עשרות "מפעילים", עורכים בעלי הרשאות למחוק עריכות ולחסום עורכים אחרים מכתיבה במיזם.
אלא שויקיפדיה
אינה מזמינה ואינה נגישה לרבים. כך למשל, יש בה
הרבה פחות נשים משיעורן באוכלוסיה
ואף משיעורן באתרי אינטרנט אחרים. בוויקיפדיה העברית, מתוך כ-50 מפעילים, רק ארבע הן נשים.
מדוע זה קורה? להשערתי ישנן כמה סיבות.
בראש ובראשונה, בשל מנגנון קבלת ההחלטות בהצבעה
ויצירת גושים חוסמים, נוצרות קואלציות
ואופוזיציות ותרבות השיח נוטה לעימותים ואינה
נעימה. דינמיקה זו יוצרת מחנאות וקבוצות לחץ
בתוך הקהילה המתחרות זו בזו באופן פעיל
ומתמשך ומחרחרות ריבים. באופן פרדוקסאלי, למרות דינמיקה
חברתית זו, ויקיפדיה אינה יוצרת חיים קהילתיים של ממש. מרבית הפעילות בה
הינה בעלת אופי אינדיווידואלי מובהק והממשק
בה אינו נוח לדיאלוג בין אנשים. מאפיין זה של ויקיפדיה
נוטה להרחיק את אלו המעדיפים מסגרות בעלות
מידה רבה יותר של אינטראקציה חברתית. גם הממשק המסובך ומוסכמות העריכה הקפדניות, דורשים תקופת למידה
ארוכה יחסית שבמהלכה הקהילה נוטה להפגין
קוצר רוח כלפי טעויות הגורם לרבים לנטוש את המיזם. בסיכומו של דבר, הצורך בזמן פנוי רב ובנגישות לפטלפורמות
טכנולוגיות, בנוסף לדינמיקה החברתית העוינת, מדירים רבים מעריכה בוויקיפדיה
ובכלל זה נשים שזמנן הפנוי מועט יותר ומעמדן
הסוציו-אקונומי נמוך יותר בממוצע. סביר להניח שכתוצאה מחסמי כניסה אלו
קהילת העורכים (והמפעילים) מורכבת רובה
ככולה מגברים במעמד סוציו-אקונומי בינוני ומעלה
המאפשר להם גישה וזמן לפעילות במיזם.
לדינמיקות אלו השלכות גם על סוג התכנים המופעים בוויקיפדיה, או ליתר דיוק נעדרים ממנה. אופן קבלת ההחלטות בוויקיפדיה המבוסס על הכרעות דמוקרטיות נוטה להדיר נושאים והשקפות של תרבות השוליים ושל מיעוטים בשל דינמיקה של עריצות הרוב. נטייה זו מוקצנת בשל הרכב העורכים ההומוגני יחסית. ערכים המייצגים נושאים שאינם בקונצנזוס, כולל כאלו הנוגעים בהשקפות אלטרנטיביות על מגדריות ומיניות, סובלים לעיתים קרובות מדה-לגיטימציה מצד קהילת העורכים וזאת מתוך גישה הנוטה לשמרנות ואלטיזם. כך למשל הערך עלאנג`לינה פארס, המועמדת הדרוזית הראשונה בתולדות תחרות מלכת היופי של ישראל, שנאלצה לפרוש עקב לחצים, אותו כתבה עורכת צעירה,נמחק. ערכים על הקשורים לסרטי פורנו נמחקו באופן מיידי על ידי מספר מפעילים אשר התנגדו באופן אישי להופעתם. כך למשל, נדרש מאבק של מספר שנים עד אשר הערך עלג`נה ג`יימסון
, כוכבת הפורנו ואשת העסקים שנכנסה לרשימת 100 הסלברטאים המשפיעים ביותר של מגזין פורצ'ן, אושר. אספקט נוסף של דפוסים אלו מתבטא בוויקיפדיות הנכתבות בשפות אנדמיות, כגון העברית, הנוטות גם לאתנוצנטריות חזקה בשל הרכב העורכים המאפיין אותן. כתוצאה מכך, ערכים רבים בוויקיפדיה העברית נכתבים מנקודת מבט ישראלית-יהודית. כך למשל, הערך על "הרג פאדל שנאעה" נמחק בעוד הערך על "רצח שלהבת פס" לא. דוגמא נוספת היא קטגוריית "ארגוני טרור", החופפת למעשה לרשימת ארגוני הטרור שהוכרזו ככאלה על ידי מדינת ישראל, בעוד ארגונים כגון האצ"ל והלח"י אינם מוכרים כארגוני טרור אלא כמחתרות.