| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על חירות ושוויון
ד"ר יעל עופרים
שאלה –
בתור מורה, שצריך ללמד כיתה של ילדים לקרוא – איך נחלק את תשומת הלב
שלך לכולם? באיזה עקרון תלך בחלוקת הקשב ותשומת הלב? זוהי שאלה העומדת
ביסוד הצדק. האם אני נותן רק לחלשים, האם אני מזניח את החזקים? האם אני
צריך לתת לכל אחד כפי מקומו? אם ניתן לחזקים לנהל את העניין וזה יגרום
לכולם לעלות את השכר ב 100 ₪ אז המצב הוא טוב.
|
 |
|
|
|
ד"ר יוסי
דהאן
העולם
מוסדר בדרכים שונות. בדמוקרטיות הוא מוסדר ע"י חוקים וע"י נורמות. אחד
הדברים המוסדרים הוא 'כיצד אנו מחלקים בינינו את הטובין החברתיים
והכלכליים? איזה סוג של חירויות יש לנו? האם, לדוגמה, אנו קושרים בין
הרמה הכלכלית של הילד – לבין החינוך שלו, מה בנוגע לכך? אם כן,
מהם עקרונות החלוקה שלפיהם אנו נחלק טובין חברתיים וכלליים?
|
 |
|
|
|
הפוליטיקה של ההכרה
צ'רלס
טיילור
צ'רלס
טיילור, פילוסיף קנדי, בוחן את נושא הרב תרבותיות בכלל, ואת תביעתה של
קהילת דוברי הצרפתית בחבל קוויבק להכיר בתרבותה ובשפתה בפרט, במאמר
שמופיע בספר, רב-תרבותיות במבחן
הישראליות. טיילור מכיר ומוקיר את הזהות האותנטית והייחודית
של כל יחיד וכל קהילה, ויחד עם זאת מדגיש את קיומו של מרחב מושגי
והיסטורי משותף. הדיאלוג מאפשר את התהוותה של זהות תרבותית במרחב
משותף זה. מושג הזהות הדיאלוגית אותו ייצר טיילור נותן מקום לשיח ושיג
בין קבוצות שונות ודוחה את הטענה שלכל קבוצה אמות מידה משלה. ריבוי
זהויות הוא לפיכך תוצר של משא ומתן להכרה הדדית הנערך בין קבוצות
וקהילות שונות.
|
 |
|
|
|
המלחמה של פרץ במזרחיותו קברה אותו
מיה בנגל
במחקר של קבוצת "זהות ומעמד" במכון ון ליר
בירושלים נכתב בין היתר: "למרות ההצהרות של פרץ שהוא קובר את השד העדתי
ושהזהות המזרחית היא לא רלוונטית לעמדותיו ולמנהיגותו, בדיון הציבורי
המשיכו לזהות אותו כמזרחי. זה בא לידי ביטוי בכמה רבדים: ברובד של
המראה החיצוני (שפם, דיבור עם הידיים) ברובד של מיקום גיאוגרפי (מגיע
מעיירת פיתוח), ברובד של השפה (מבטא מרוקאי ואנגלית קלוקלת) וברובד
הפרופסיונלי שלו (מנהיג עובדים)".
|
 |
|
|
|
תיאורית הצדק של ג'ון רולס
יאיר רגב מסכם את ד"ר עומר שפירא
לא בכדי יצרה התיאוריה של רולס "רעידת
אדמה" בפילוסופיה הפוליטית והינה התיאוריה המצוטטת ביותר והמאוזכרת
ביותר בכל דיון בפילוסופיה הפוליטית ובאתיקה. פשטותה של התיאוריה,
והקלות באפשרות ליישמה; כמו גם עקיפתה האלגנטית והפשוטה את בעיית
המלחמה הבלתי מוכרעת בין ערכים, מקנים לה עוצמה אדירה. |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
